יעקב זלצר

י"א באב תש"י - י"ט באלול תשמ"ח
-

יצחק יעקב זלצר נולד להוריו יהודה משה ושרה, שניהם ניצולים שאיבדו רבים מבני משפחתם בשואה, בתש"י (1950) בטרנסילבניה.

בתשי"ב (1952) עלתה המשפחה ארצה והתיישבו במושב שפיר, ליד עין-צורים. ההורים עסקו בעבודת כפיים, וניהלו משק עם רפת גדולה לייצור חלב. יעקב אהב מאוד את עבודת הכפיים מילדות. עזר מאוד בעבודת המשק אך ידע כבר בצעירותו שלא ירצה לחיות חיי מושבניק בבגרותו בשל המחויבות הרבה וההקרבה שהדבר דורש מבני המשפחה.

יעקב למד בבית הספר היסודי במרכז שפירא והמשיך לישיבה התיכונית 'אור עציון' הסמוכה. אחרי כיתה י"ב הצטרף למחזור הראשון בישיבת 'הר עציון' שהוקמה בכפר עציון לאחר מלחמת ששת הימים. את שירותו הצבאי עשה בגדוד הנח"ל המוצנח, אך בשל מגבלות ראייה נאלץ להוריד פרופיל ולהשלים את שירותו הצבאי בהגמ"ר (הגנה מרחבית) בה שירת גם במילואים.

בגיל 20 נישא לנעמה לבית שמואלי, בִתם של אברהם ורחל שמואלי ממקימי משואות יצחק בגוש עציון. יעקב ונעמה היו הזוג הראשון ממחזור א' של ישיבת הר עציון שהתחתן ונכנס לגור במגורי הישיבה באלון שבות. יעקב ישראל ביליג ז"ל, מוותיקי כפר עציון ותושב אלון שבות, הציע ליעקב להיות אחראי על הזמנות אספקת המזון לתושבים באלון שבות. יעקב היה אחראי על איסוף ההזמנות מהתושבים וחלוקתם לאחר שביליג רכש את המוצרים והסיעם לגוש. לימים הפך המיזם הזה לצרכנייה הראשונה באלון שבות.

מאוחר יותר למד הנהלת חשבונות  ועבד כמנהל חשבונות בחנות "מזרחי – פירות וירקות" ברחוב יפו בירושלים. משם עבר לעבוד כמנהל חשבונות בסניף בנק המזרחי בשכונת גאולה. עבודתו בבנק היוותה כר להתפתחות בתחום הנהלת החשבונות והבנקאות. חבריו לבנק היו כמו משפחה ממש. לאחר כמה שנים החל ללמוד  ל"דיפלומה בנקאית" כדי שיוכל להיות "מורשה חתימה". מנהליו בבנק העריכו אותו מאוד. בנוסף עסק שנים רבות בחלוקת דלק לבתים באלון שבות בחורף. 

יעקב היה איש עמל. אדם חרוץ מאוד. אהב את העבודה והעמל. מרצו הניע אותו כל העת לפעולה ולתרומה. היה קשוב מאוד לסביבתו, עזר לכל דורש ובזה ניכר היה טוב לבו הרחב. ליעקב היו "ידי זהב". שלח ידו בתחומים רבים בבדק הבית ובעבודת האדמה בגינתו באלון שבות. כל דבר שנגע בו תוקן והסתדר.

יעקב בלט במידותיו הטובות, לא הרשה לדבר לשון הרע ורכילות בבית והקפיד על כך מאוד. דאג תמיד שילדיו יקדימו שלום לעוברים ושבים וחינך ליושר ולמידות טובות. הצטיין מאוד בכיבוד הוריו, חמיו וחמותו, והיה אהוב על כל סובביו שהכירו בהליכותיו הנעימות יום יום, שעה שעה.

יעקב הקפיד על לימוד תורה קבוע בשיעורים ובחברותות גם בתקופת מחלתו הקשה. אהב מאוד לטייל. בהזדמנויות רבות יצאו לטיולים מאורגנים או בחיק המשפחה.

בגיל 37 חלה במחלת הסרטן, טופל בארץ ובארצות הברית ונתמך מאוד בעזרתם האדיבה של תושבי אלון שבות. "קרן יעקב" המתפקדת עד היום ביישוב נקראת על שמו, והוקמה מהכספים שנשארו מתרומות שניתנו אז לעזרת המשפחה.

על אף התפילות הרבות והמאמצים הרבים, המחלה הכריעה אותו והוא נפטר בי"ט באלול תשמ"ח [1988] והוא בן 38 בלבד. הותיר אחריו אב ואם, שני אחים ואחות, רעיה וששת ילדיו: שמוליק, מיכל, נורית, צבי, חמי ובנימין, שהיה בן שנתיים וחצי בלבד כשיעקב נפטר. שלושה מילדיו: שמוליק [זלצר], מיכל [סלע] ונורית [סימן טוב] נישאו הקימו משפחות ומתגוררים באלון שבות. נעמה נישאה בשנית למשה גולדשטיין בנם של שולה ודב גולדשטיין.

יהי זכרו ברוך!

תמונות:

אהב לטיילאהב עבודת כפייםאימו של יעקב נושאת את יעקב [מימין] ואחיו הצעיר בעלייתם ארצהבישיבת הר עציון בראשיתה בכפר עציון. עומדים מימין לשמאל הרב אלחנן בן נון הרב אליהו בלומנצוויג הרב יעקב מדן בני ברמה. יושבים יעקב ומשה בטישדברים שכתבו ילדיו לזכרויעקב באירוסיו. בביתה של נעמה בירושלים. יעקב מקדימה. חברים מהישיבה והר עמיטל זצלישיבת הר עציון בראשיתה בכפר עציון, יעקב משמאל עם הסוודר הלבן.עם הרב אלחנן בן נון בישיבת הר עציון בראשיתה בכפר עציוןדברים לזכרו במלאת שנה לפטירתו - הרב גדעון פרל.
מתוך בדי אלון 145 תשמ"טדברים לזכרו במלאת שנה לפטירתו - הרב גדעון פרל.
מתוך בדי אלון 145 תשמ"טדברים לזכרו במלאת שנה לפטירתו - אהרן קופרמן
מתוך בדי אלון 145 תשמ"טדברים לזכרו במלאת שנה לפטירתו - אהרן קופרמן
מתוך בדי אלון 145 תשמ"טדברים לזכרו במלאת שנה לפטירתו - אהרן קופרמן
מתוך בדי אלון 145 תשמ"ט